<h1>תשב"ץ סימן י"ח</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
מהר"ם ז"ל כשהי' בוצע בשבת ברכת המוצי'. נוטל הב' לחמי' בב' ידיו ואינו חותך כ"א חתיכה אחת, וחותכה קודם שיברך ברכת המוציא וחותך חתיכה גדולה שיעור אכילתו. ומביא ראיה ממס' שבת פ' כל כתבי רב כהנא נקיט פיתא בב' ידיו ובצע אכולא שירותא. ואינו חותך כל כך הלחם בעומק שאם יחזיק הלחם בקטן שיהא הגדול עול' עמו. ומביא ראיה מפר' העור והרוטב (דף קכ"ז) מחלוקת דרבי מאיר ורבי שמעון. בזמן שהוא אוחז בקטון ואין הגדול עולה עמו אם הוא כפרוס. רבי מאיר אומר שהוא כמוהו (פי' שאינו כפרוס) ור' שמעון אומר שאינו כמוהו. (פי' שהוא כפרוס). ור' מאיר ור' שמעון הלכה כר' שמעון אם כן הוא חותך כל כך בעומק שאם יחזיק בקטן ולא יהא הגדול עולה עמו הוי כפרוס ואינו יכול לבצוע עליו בשבת. הג"ה ומיהו יש נוהגין שלא לבצוע כלל עד לאחר הברכה שמא תפול פרוסה ממנו עכ"ל.
